בריחה למזונות כדרך נושים?

שֵׁרוּת

לעתים קרובות ניתן להיתקל במצב בו אבות לילדים מסכימים מרצונם אפילו לסכומי מזונות עצומים. רוב האנשים ישאלו את עצמם למה הם בעצם עושים את זה? אולי הם בחרו בטקטיקה של "הימלטות מזונות".

בריחה למזונות - מה זה?

ובכן, בניגוד למראית עין, עלול לקרות יותר מפעם אחת שלמצב כזה יהיו יתרונות רבים עבורם – זו תהיה בריחה למזונות.במקרה שאדם שמסכים להעמיס עליו מזונות גדולים מאוד, חב, באמצעות תמרון כזה, הוא נמלט מהאכיפה. חייב פיקח נוהג לנתח בקפידה את המצב וקובע את הסכום אותו הוא מסוגל להוציא על אחזקה, תוך התחשבות בכך שהסכום שנותר לאחר תשלום דמי מזונות אלו אינו נתון לאכיפה בשל החרגת הסכום הקיימת. הִתקַשְׁרוּת. למרבה הצער, במקרים כאלה, החייב לא נענש, משום שרשויות השיפוט אינן בודקות מהו הרכוש של החייב או המשפחה בפועל, וכך מוציאות באופן אוטומטי החלטות בסכום המבוקש בדרך כלל על ידי בן הזוג. במצב כזה ידיו של הנושה כבולות, שכן על פי הדין החל אין הגנה מפני ניצול לרעה של מזונות גם במקרה שהנושה ינסה להשיג כאלה כנגד חייבים כאמור. זאת ועוד, לנושה אין אפשרות חוקית לבטל או לתקן את הצו שניתן בדבר חובת המזונות של החייב.

בריחה למזונות - איך נושה יכול להילחם בזה?

ובכן, זו סוגיה קשה מאוד, כי מהצד הפרקטי הסיכויים קלושים, אבל החוק קובע אפשרות כזו. סעיף 300 לחוק הפלילי קובע כי אנשים הנמצאים בסיכון לחדלות פירעון או לפשיטת רגל אינם רשאים לכאורה לשעבד את נכסיהם. על הנושה, המבקש לנסות להיאבק בחייב, להוכיח במקרה זה את טיבו לכאורה של נטל המזונות, אשר כידוע אינו פשוט, שכן מקור הנטל הוא הסדר בית דין. שער נוסף לנושה עשוי להיות אמנות. 83 לחוק האזרחי, לפיו: אם הצהרת הכוונות הוגשה לצד השני (בהסכמתו) לשם מראית עין, היא נחשבת כפסולה. הדרישה היא לשכנע את בית המשפט ברצונו הרע של הצד השני (בן הזוג). שני הפתרונות הנ"ל קשים מאוד להוכחה, אך יחד עם זאת הם האופציה היחידה עבור הנושה המבקש לגבות את חובו.