ציוד מגן אישי, ביגוד והנעלה

שֵׁרוּת

המעסיק מחויב להעמיד לרשות העובד ציוד מגן אישי חינם המגן מפני השפעות של גורמי בריאות מסוכנים ומזיקים לסביבת העבודה וליידע אותו על דרכי השימוש באמצעים אלו. כמו כן, המעסיק מחויב לספק לעובד בגדי עבודה והנעלה ללא תשלום. מנגד, העובד מחויב להשתמש בציוד המגן האישי שיועד וכן בבגדי עבודה והנעלה, בהתאם לייעודם.

אמצעי הגנה אישיים והשימוש בהם

ציוד מגן אישי מובן ככל ציוד שלובש או מוחזק על ידי עובד כדי להגן מפני אחד או יותר מפגעים העלולים להשפיע על בריאותו או בטיחותו בעבודה. יש להשתמש בהם במצבים שבהם לא ניתן להימנע מהסיכונים או לא ניתן להפחיתם במידה מספקת על ידי אמצעי הגנה קולקטיביים או ארגון עבודה מתאים. ציוד מגן אישי הניתן על ידי המעסיק אמור להגן על העובד מפני השפעות של גורמים מסוכנים ומזיקים המתרחשים בסביבת העבודה.

אמצעי הגנה אישיים הם בין היתר קסדות, כפפות, מיגון שמיעה, משקפי בטיחות, ביגוד מגן והנעלה.

עם זאת, ציוד מגן אישי אינו כולל:

  • ציוד עזרה ראשונה והצלה;
  • ציוד מגן אישי המשמש על בסיס הוראות חוק התעבורה בדרכים;
  • בגדי עבודה ומדים רגילים שאינם מיועדים במיוחד להבטיח את שלומו ובריאותו של העובד;
  • מכשירים ניידים לגילוי ואיתות איומים והפרות של הסדר הציבורי;
  • ציוד מגן אישי המשמש את הצבא, המשטרה ושירותי אכיפת חוק אחרים;
  • ציוד ספורט;
  • הגנה עצמית או אמצעי הרתעה.

סוגי ציוד המגן האישי, שהשימוש בו במקומות עבודה ספציפיים, נקבעים על ידי המעסיק בהתייעצות עם נציגי העובדים. יש להכניס תקנות להצטיידות עובדים בציוד מגן אישי לתקנון העבודה או לפעולות פנימיות אחרות בחברה, למשל להוראת המעסיק בדבר הקצאת ביגוד והנעלה.

ציוד מגן אישי המסופק לעובדים צריך:

  • להתאים לסיכון הקיים ולא ליצור סיכון מוגבר בעצמו;
  • לקחת בחשבון את התנאים במקום העבודה;
  • לקחת בחשבון את דרישות הארגונומיה ואת מצבו הבריאותי של העובד;
  • להיות מותאם כראוי למשתמש - לאחר ביצוע ההתאמות הנדרשות.

לא ניתן לשלם שווה ערך תמורת ציוד המגן האישי של העובד. העובד מחויב להשתמש בציוד מגן אישי שניתן על ידי המעסיק. המעסיק, בתורו, אינו יכול לאפשר לעובד לעבוד ללא ציוד מגן אישי המיועד לשימוש בתפקיד נתון.

כמו כן, חובה על המעביד לוודא כי לציוד המגן האישי בו נעשה שימוש יש תכונות הגנה ופונקציונליות, ובפרט כי נעשה בו שימוש ומתוחזק בהתאם להמלצות היצרן המפורטות בהוראות הרלוונטיות.יש להשתמש בציוד מגן אישי בהתאם לייעודם. היצרנים ילוו אמצעים אלה בהוראות ובמידע בשפה הניתנת להבנה לצרכנים ולמשתמשי קצה אחרים, כפי שנקבע על ידי המדינה החברית הנוגעת בדבר. הוראות ומידע כאלה, כמו גם כל תוויות חייבות להיות ברורות, מובנות וקריא.

לציוד מגן אישי יש תאריכי שימוש שנקבעו על ידי היצרן. אם איבדו את תפקודם המגן עקב חלוף מועד כאמור או נפגעו, המעסיק מחויב לצייד לאלתר את העובדים באמצעים הממלאים תפקיד זה.

דוגמה 1.

מי צריך לבדוק ציוד מגן אישי?

יש להשתמש בציוד מגן אישי במצבים בהם לא ניתן להימנע מהסיכונים או לא ניתן להפחית אותם בצורה מספקת באמצעים אחרים. במהלך השימוש בנכסים אלו, החובה לפקח על מצבם הטכני מוטלת בעיקר על המעסיק. על מנת להבטיח השגחה אפקטיבית, רצוי לבצע בכל פעם בדיקה של מצב ציוד המגן האישי על ידי משתמש שעבר הכשרה מתאימה מיד לפני השימוש בו. כמו כן, מומלצת בדיקה תקופתית של אמצעים אלה, המתבצעת על ידי אדם מוסמך, שעבר הכשרה מיוחדת במקום העבודה או ישירות על ידי היצרן.

התחל תקופת ניסיון חינם של 30 יום ללא כל תנאים!

ציוד מגן אישי צריך להיות מיועד לשימוש אישי. עם זאת, במקרים חריגים, ניתן להשתמש בהם על ידי יותר מאדם אחד, בתנאי שננקטו אמצעים המונעים כל השפעות שליליות של שימוש כזה על בריאותם או ההיגיינה של המשתמשים.

חובות המעסיק כוללות כביסה, תחזוקה, תיקון, ניקוי אבק וטיהור ציוד מגן אישי. כמו כן, המעסיק מחויב לדאוג לכך שהמוצרים המזוהמים בחומרים כימיים או רדיואקטיביים או בחומרים מדבקים ביולוגית כתוצאה מהשימוש בהם בתהליך העבודה, יאוחסנו רק במקום שיקבע על ידו. אין זה מקובל להפקיד על עובד שטיפה, תחזוקה, ניקוי אבק וטיהור של ציוד מגן אישי שזוהם בחומרים כימיים או רדיואקטיביים או בחומרים זיהומיים ביולוגיים.

שימוש בבגדי עבודה והנעלה לייעודם

העובד מחויב להשתמש בבגדי העבודה והנעלה המסופקים לו, בהתאם לייעודם. המעסיק אינו רשאי לאפשר לעובד לעבוד ללא בגדי עבודה והנעלה המיועדים לשימוש בתפקיד נתון.

בגדי עבודה והנעלה מוקצים לעובדים המועסקים בתפקידים שבהם בגדיהם שלהם עלולים להינזק או להתלכלך באופן משמעותי. הם ניתנים גם בשל דרישות בריאות ובטיחות טכנולוגיות, סניטריות, אפידמיולוגיות או תעסוקתיות.

המעסיק מחויב לספק לעובד בגדי עבודה והנעלה בהתאם לדרישות הקבועות בתקנים הפולניים. גם ביגוד וגם נעלי עבודה הם רכוש המעסיק. המעסיק קובע את סוג ביגוד והנעלה לעבודה, את תקופות השימוש הצפויות, שיש להתאים לתנאי העבודה, את סוג ורמת הסיכונים המתרחשים בתפקיד נתון, מידת הלכלוך והפגיעה בביגוד והנעלה, כמו גם דרישות היגיינה ותברואתיות.

סוג בגדי העבודה וההנעלה הנדרשים לתפקידים בודדים נקבע על ידי המעסיק בהתייעצות עם נציגי העובדים. יש לפרט את ההוראות בעניין זה בתקנון העבודה. מנגד, מעסיקים שאינם חייבים לקבוע תקנות עבודה צריכים להסדיר נושאים אלו באקט פנימי אחר.

אם העובד לא קיים את חובת השימוש בבגדי העבודה והנעלה שהקצה לו המעסיק, לא ניתן לאפשר לו לעבוד.

המעסיק רשאי להקים עמדות עבודה שבהן העובדים רשאים להשתמש בביגוד והנעלה משלהם בהסכמתם, ובלבד שאין בכך הפרה של כללי בטיחות ובטיחות בעבודה. האפשרות להשתמש בהנעלה ובלבוש משלו אינה חלה על תחנות עבודה שבהן מתבצעת עבודה הקשורה להפעלה ישירה של מכונות ומכשירים טכניים אחרים או עבודה הגורמת ללכלוך עז או זיהום של בגדי עבודה והנעלה בחומרים כימיים או רדיואקטיביים או חומרים מדבקים ביולוגית. . עובדים המשתמשים בבגדי עבודה והנעלה משלהם זכאים לשווי מזומן מהמעסיק. כל מעסיק מחויב לספק לעובדיו ציוד מגן אישי, ביגוד והנעלה בעלי תכונות מגן ופונקציונליות ללא תשלום. זה גם צריך להבטיח את הכביסה הנכונה, תחזוקה, תיקון, ניקוי אבק וחיטוי. סוגי ציוד המגן האישי, ביגוד העבודה והנעלה, שהשימוש בהם הכרחי בתפקידים מסוימים, נקבעים על ידי המעסיק. זה גם מגדיר את התקופה הצפויה לשימוש בהם. המעסיק אינו רשאי לאפשר לעובד לעבוד ללא ציוד מגן אישי, בגדי עבודה והנעלה המיועדים לשימוש במקום עבודה נתון.