דרך לשבור בזול את תקופת ההתיישנות

שֵׁרוּת

הפסקת תקופת ההתיישנות – הדרך הקלה ביותר

אנשים המנהלים עסק מחליטים לעתים קרובות לנהל משא ומתן עם הקבלן שלהם לגבי יישוב סכסוך בחביבות. הליך כזה הינו יתרון ביותר שכן הוא מאפשר הימנעות מהליך משפטי ארוך ולעיתים מסובך. בנוסף, הנושה, בהתחשב בעסקאות עתידיות עם הקבלן, לרוב אינו מעוניין לנקוט בצעדים משפטיים, שכן הדבר עלול לגרום לשבירת שיתוף הפעולה בעסקאות מסחריות משותפות הבאות. למרבה הצער, משא ומתן כזה אורך בדרך כלל זמן רב מאוד, מה שלא מועיל, שכן עם הזמן יתכן שהחובות יתיישנו. יש צורך בהגנה יעילה מפני כך, והפתרון הטוב ביותר הוא שימוש בהוראות קוד הפסקת תקופת ההתיישנות.

איזו פעולה בפני בית המשפט תקטע את תקופת ההתיישנות?

הקוד האזרחי מנסח מקרים בהם ניתן וצריך להפסיק את תקופת ההתיישנות:

  • תקופת ההתיישנות נקטעת על ידי כל פעולה בפני בית משפט או גוף אחר שמונה לדון בתיקים או לאכוף תביעות מסוג מסוים, או בפני בית משפט לבוררות, המתחייבים ישירות לקיים או להקים, או לספק או להבטיח תביעה (סעיף הקוד האזרחי. 123 § 1 נקודה 1). יש להבין את הביטוי "כל פעולה" בפרט כ: הגשת כתב תביעה, הגשת עתירה לפתיחת הליכי הוצאה לפועל או הגשת בקשה לפתיחת הליכי פשרה, המכונה גם "זימון לניסיון פשרה". במקרה של שיטת הפסקת התיישנות זו, יש לזכור כי התקופה תתחיל לרוץ שוב רק לאחר תום ההליכים בפני בית משפט או גוף אחר.

ההליך הנ"ל מתאפיין בפשטנות רבה ביחס לנושה, שכן אין עליו להגיש או לנסח תביעות, אלא למעשה די בהגשת בקשה פשוטה לזימון לניסיון הסדר. בהמשך לכיוון זה, על מנת לפשט ולקצר משמעותית את זמן ההגשה בתביעותיו, כל אחד מהנושים רשאי להשתמש בהסדרים מוכנים ומוצרים במערכת הזמינים, למשל, באתר האינטרנט שלנו.

  • תקופת ההתיישנות קוטעת גם את ההכרה בתביעה על ידי החייב. עיקרו של מוסד ההכרה בחוב הוא אישורו של החייב כי יש לו למעשה חוב כזה כלפי הנושה. הקוד האזרחי אינו מגדיר בצורה ברורה את הצורה שבה הכרה זו אמורה להתקיים, אולם לצורכי ראיה סביר ביותר לכלול אותה בכתב. בהקשר זה, אנחנו מדברים על מה שנקרא הכרה מתאימה, שדוגמה אידיאלית לה היא ההתיישבות שנידון קודם לכן. צורת ההכרה השנייה היא מה שנקרא הכרה פסולה, כלומר בצורה הפשוטה ביותר, מצב בו הנושה מוכיח את אמיתות קיומה של תביעת החייב על סמך מסמכים או נסיבות אחרות המוכיחות את קיומו של החוב. כך למשל ניתן לציין מצב בו הנושה מציג את בקשת החייב לחלק את החבות לתשלומים. מהבחינה הפרוצדורלית, הכרה פסולה היא מוסד חלש יותר מהכרה ראויה, משום שבית המשפט הדן בתיק עשוי שלא לקבל נסיבות כאלה כבסיס לפירעון על ידי החייב.
  • תקופת ההתיישנות נקטעת גם על ידי פתיחת גישור שאמור להביא להסדר. כדאי לזכור בשלב זה כי תקופת ההתיישנות נפסקת בעת מסירת בקשת המגשר לגישור.

מהי קריאה להסדר ידידותי?

זימון לפשרה הינו כתב הגנה בו יש לפרט את טענותיכם בפירוט בשל השפעת הפסקת תקופת ההתיישנות כלפיהן. במכתב שכזה אין צורך להציג כל ראיה, דבר המהווה יתרון גדול לנושה, שכרגע אין בידיו את כל הראיות הדרושות להגשת תביעה. אגרה קבועה של 40 זלוטי נגבה על פני בקשה לפשרה.

הסדר בבית המשפט

הליכי גישור תלויים ועומדים בפני בית משפט מחוזי, אך הסמכות העניינית של בית משפט נתון בתיק אינה רלוונטית. אם ניתן להגיע להסכמה ולגרום לפשרה בפני בית המשפט, הסדר כזה מייתר כבר כעת את הצורך לנהל מחלוקת בפני בית המשפט לגבי אותה תביעה בין הצדדים, ויותר מכך, לאחר מתן סעיף אכיפה, הסדר זה עשוי מהווים בסיס לפתיחת הליכי הוצאה לפועל. לצערנו, בפועל, זימון לניסיון פיוס מסתיים רק באופן ספורדי בהסדר. הדבר נגרם לרוב מאי-התייצבות של הצד לישיבה (יש פגישה אחת בלבד) או סירובו של הצד להסכים לפיוס ולסיום פשרה במהלך ההליך. אולם, בנושא הנדון, הדבר החשוב ביותר הוא הזימון למשפט פשרה עצמו ותקופת ההתיישנות. אין זה משנה אם הצד שכנגד יגיב בדרך כלשהי לזימון שהתקבל.