קובלנה על פעולות עורך דין - מתי זכאי הנושה?

שֵׁרוּת

למרות שהחייב הוא האדם הנפוץ ביותר בהגשת תלונות על מעשיו של עורך הדין, יש לזכור כי א. סעיף 767 סעיף 2 לחוק סדר הדין האזרחי מציין בבירור כי תלונה על פעולותיו של עורך דין רשאית להגיש גם על ידי בעל דין, כלומר נושה.

קובלנה על מעשיו של עורך דין - יסודות

הבסיס להגשת קובלנה על מעשיו של הפקיד הוא פגיעה בזכויות של בעל דין או של אדם אחר. יש להבין את הפרת זכויות כמצב בו עורך דין, בביצוע פעולותיו או מחדל מפעולה, הוביל להפרה או איום על זכויות המתלונן. יחד עם זאת, הקוד אינו מגבש כל קטלוג עילות להגשת תלונה, ולכן יש להניח כי ניתן להצדיק את התלונה בכל ליקוי פרוצדורלי של מעשה שהושמט או בוצע על ידי הרשות. יש לזכור רק כי התלונה אינה יכולה להתבסס על טענות של דין מהותי.

קובלנה על מעשי פקיד ותלונה על חוסר פעילות של פקיד

חשוב מאוד לא לערבב בין שני המושגים הללו. פעמים רבות הטעות העיקרית היא הגשת תלונה נגד פעולתו של עורך הדין במקרה של איחור או אי נקיטת צעדים כלשהם מצד רשות זו. יודגש, ללא ספק, שכאן תלונה מסוג זה אינה ראויה, שכן תלונה על חוסר פעילותו של הפקיד, על הנושה להגיש לנשיא בית המשפט בו פועל הפקיד או לגוף הממשל העצמי של הפקיד (פסק דין העליון). בית המשפט מיום 14 ביוני 1973, I CR 250/73).

קובלנה על פעולות עורך דין - מועד

על הנושה, תוך שבעה ימים מיום המעשה בו נפגעה זכותו או איימה על ידי פעולתו של בית המשפט, להגיש תלונה לבית המשפט. תקופת שבעת הימים חלה אם הנושה היה נוכח בתביעה או קיבל הודעה על מועדה. במקרים אחרים עומדים לנושה 7 ימים להגיש תלונה, החל ממועד קבלת ההודעה על ביצוע הפעולה, ובהעדר הודעה כאמור - מהמועד בו יש לבצע את הפעולה.

תלונה על מעשיו של עורך דין – יסודות פורמליים

כלל האצבע הוא להגיש את תלונתך בכתב. כמובן שעל התלונה לעמוד בדרישות לכל כתב הגנה. לפיכך, תלונה על מעשיו של עורך הדין צריכה להכיל:

  • ייעוד בית המשפט אליו הוא מופנה,
  • ייעוד הנושה והחייב המתלונן,
  • הכותרת "תלונה על מעשיו/מחדלו של עורך הדין",
  • ייעוד הפעולה שביצע או הושמט על ידי עורך הדין, ובקשות מתאימות - בין לביטול המעשה שבוצע ובין לחובתו של עורך הדין לבצע את המעשה שהשמט.
  • הצדקת התלונה בהבאת ראיות התומכות בנסיבות שצוינו,
  • חתימת הנושה המגיש את התלונה,
  • רשימה של קבצים מצורפים.