איסור הלבנת הון (עמ"ל) - משרד רואי חשבון כמוסד מחויב

משרדי חשבונאות

הממשלה מנסה להילחם בכל ביטויי הלבנת הון באפקטיביות הולכת וגוברת, כפי שמעיד תיקון נוסף לחוק האמ"ל. על מה זה בעצם? כיצד עומדים משרדי רואי החשבון בתקנים לאיסור הלבנת הון? אילו חובות חדשות הוטלו על רואי החשבון ומשרדיהם? איך אמורה להיראות איסור הלבנת הון? הוא דן במאמר

מה זה AML?

נתחיל בהסבר של ראשי התיבות האניגמטיים AML. איסור הלבנת הון הוא מערכת של נהלים שמטרתם למנוע הלבנת הון. המושג AML בחקיקה הפולנית הופיע יחסית לאחרונה, אך החוק בתחום זה נתון לשינויים שוטפים על מנת להילחם בכל ביטויי התופעה הבלתי חוקית בצורה יעילה ככל האפשר.

כל הוראות החוק לאיסור הלבנת הון וכן מימון הטרור באים ישירות מההנחיות שנקבעו על ידי האיחוד האירופי. לפיכך, על כל המוסדות והחברות, ובעיקר המוסדות המחויבים, להתאים את פעילותם לדרישות החוק המגבילות הקשורות ל-AML.

מדוע הוחלט להיאבק במאבק כה ישיר בתסמיני הלבנת הון? הסיבה העיקרית היא להבטיח ביטחון פיננסי וכן למזער את הסיכון להתפשטות של מוסדות להלבנת הון בלתי חוקיים בלבד.

איך קוראים למוסד מחויב?

מה אנחנו יכולים להבין במוסד המחויב בהצהרה? תפיסה זו הוצגה בחוק למניעת כספים ומימון טרור והיא מגדירה את כל הגופים המנהלים את פעילותם בתחום הנהלת החשבונות. בשל ההסדרה המדויקת של המושג ספר חשבונאות, פטורים מיישום סטנדרטים גבוהים גופים שהיקף פעילותם הבסיסי מכסה רק חשבונאות פשוטה לחברות יחיד.

לפיכך, אנו מתייחסים למוסד המחויב לא רק כמשרדי ראיית חשבון המספקים שירותי הנהלת חשבונות, אלא גם בנקים, גופי השקעות ומשרדי חליפין. פעילויות אלו הן שצריכות לעקוב מקרוב אחר כל תיקון לחוק איסור הלבנת הון, שכן במקרה של ביקורת אפשרית, הן יצטרכו להוכיח יישום נהלים מיוחדים.

הרחבת תפקידי רואי החשבון במסגרת אמ"ל

כיצד מגדיל החוק את היקף חובותיהם של רואי החשבון במסגרת חוק אמ"ל? ראשית, משרדי רואי החשבון מחויבים לנהל רישום של עסקאות מזדמנות שערכן שווה או גדול מ-10,000 אירו. מעניין שעסקה כזו יכולה להתבצע לא רק בצורה של העברה אחת, אלא גם כמה פעולות החשודות כקשורות. פנקס כזה חייב להישמר על ידי משרד רואי חשבון ולהישמר לתקופה של 5 שנים.

האם זו החובה הנוספת היחידה המוטלת על רואי החשבון? לצערי לא. יתרה מכך, גופים המנהלים פנקסי חשבונות מחויבים למסור את כל הנתונים על פעולות מהמרשם למפקח הכללי על מידע פיננסי.

חובות נוספות כוללות יצירה ולאחר מכן יישום של נהלים פנימיים וכתובים שמטרתם לנטרל הלבנת הון, וכן הכשרת כל העובדים ביישום נכון של ההנחות של הליך כזה. על פי התקנות החדשות, על רואי החשבון למסור לכל לקוח הצהרה שבה הלקוח מצהיר כי אינו ממלא תפקיד פוליטי בולט, ורואי החשבון מחויב לבצע את הניתוח והערכת הסיכונים של העסקה.

מהו מרשם העסקאות החשודות?

הבה נתעכב לרגע על נושא מרשם העסקאות החשודות העולה על 10,000 יורו. אילו נתונים צריך להכיל פנקס כזה? מעל הכל:

  • תאריך ביצוע העסקה,

  • נתוני הצדדים לעסקה - אם הם לקוחות משרד רואי החשבון - לגבי חברות, נתונים המהווים תמצית ממרשם בית הדין הארצי, לגבי אנשים טבעיים, נתונים אישיים, כתובת מקום מגורים, תאריך לידה. ומספר PESEL,

  • נתוני הצדדים לעסקה - אם אינם לקוחות משרד רואי החשבון - שם חברה או שם ושם משפחה במקרה של אדם טבעי,

  • סוג עסקה (זרם או יציאה),

  • ערך עסקה,

  • מטבע עסקה,

  • פרטי חשבון הבנק ממנו בוצעה ההעברה ואליו הייתה אמורה להתבצע ההעברה.

את כל המידע הזה בצורת דו"ח לכל החודש יש להגיש למפקח הכללי על מידע פיננסי תוך 14 ימים מתום החודש הקלנדרי. עם זאת, אם העסקה מעידה על הלבנת הון, יש לשלוח מידע על העברה כזו למפקח הכללי באופן מיידי.

מהן ההשלכות של אי מילוי משימות המוסד המחויב?

בשל חובת הגורם המחויב לנהל מרשם עסקאות, אי השלמתו עלולה לגרור קנס כספי או סנקציות פליליות. בהתאם לחוק איסור הלבנת הון ומימון טרור, אם הגורם לא יצליח לרשום את העסקה או להגיש אותה למפקח הכללי, ולא יקיים אמצעי אבטחה מספקים, הוא עלול, במקרים קיצוניים, לעונש מאסר של עד. עד 3 שנים. אולם עונש כזה מתרחש רק כאשר הפיקוח היה מכוון.

במקרה של רשלנות מוצדקת, הישות צפויה לקנס. כפי שניתן לראות, החוק ניגש לחובת הבטחת נהלי האבטחה וה-AML בצורה מגבילה למדי, שאמורה לעודד את כל הגופים לעמוד בהתחייבויות החדשות, הנוספות.