קיזוז תביעות - האם ניתן לקזז כל תביעה?

שֵׁרוּת

הקיזוז מורכב מביטול החוב ההדדי עד לגובה התביעה הנמוכה בתוקף רטרואקטיבי מרגע התביעה. בקיזוז יש להבין את המצב בין הנושה לחייב המתקשרים בהסכם הדדי שמטרתו קיזוז חובות.

כיצד מתבצע קיזוז חובות?

הקיזוז עשוי להיות חד-צדדי וגם הדדי (דו-צדדי). אם מדובר בפעולה חד צדדית, הרי שהוא ממלא את תפקיד התשלום, האכיפה והביטחון ואינו מצריך הסכמה של מי שאליו הוא מופנה. במקרה של פעולות דו-צדדיות, הצדדים (הנושה והחייב), על פי עקרון החופש לכרות ולעצב חוזים, רשאים לעצב באופן חופשי את החוזה שנכרת ביניהם. חשוב ששני הצדדים יהיו נושים וחייבים בו זמנית. יש לציין את נושא הסכם כזה בפריטים באותה איכות ולסמן לגבי המין.

קיזוז אפקטיבי של חובות

הוראות החוק האזרחי קובעות את התנאים לביצוע קיזוז, שיש לעמוד בהם במשותף. לכן, על מנת לקזז בהצלחה תביעה:

  1. על הצדדים להיות גם נושים וגם חייבים זה לזה;
  2. נושא הניכוי חייב להיות כסף או דברים באותה איכות, המסומנים לגבי המין;
  3. שתי התביעות חייבות להיות מועדות וניתנות להמשך בפני בית המשפט - כלומר, המועד למימושן כבר חלף, ולכן שני הנושים רשאים לדרוש זה מזה את ביצוע ההטבות המגיעות להם. ניסיון קיזוז תביעה שטרם הבשיל אינו יעיל ומחייב הגשת הצהרה נפרדת במועד מאוחר יותר, לאחר מועד התביעה.

תנאי נוסף לקיזוז החובות הוא הצורך בהצהרת רצון בעניין זה. כלומר, המשמעות היא שלמרות התקיימות כל תנאי הקיזוז הקבועים בחוק, חייבים לא ייפדו זה כנגד זה ללא הצהרת רצון מוקדמת. למצב זה יש הצדקה, שכן הצהרת הרצון היא מכוננת והערבות אינה מותרת על פי החוק. החוק אינו כופה בשום צורה את צורת הצהרה כזו, אולם לצורכי ראיה יהיה הגיוני ביותר להצהיר זאת בכתב.

האם ניתן לקזז כל תביעה?

למרבה הצער, לא ניתן לקזז כל תביעה. הוראות הקוד האזרחי מספקות קטלוג של תביעות ללא השתתפות עצמית:

  1. אי-התקף;
  2. תביעות למתן אמצעי קיום, למשל מזונות;
  3. תביעות הנובעות ממעשים בלתי חוקיים, כגון פיצויים, פיצויים;
  4. תביעות שהקיזוז בגינן אינו נכלל בהוראות מיוחדות.

כמובן, רשימת ההחרגות הנ"ל חלה רק במקרה של קיזוז סטטוטורי, שכן (כפי שהזכרנו קודם) ניתן לעצב קיזוז חוזי באופן חופשי וכך, ניתן לקזז כל חובה.