נישום בהתאם לחוק מס על סחורות ושירותים

מס שירות

המחוקק הציג קטלוג רחב של גופים המוגדרים משלמי מסים, ולכן הן ליזמים והן לאנשים פרטיים מתקשים בפירוש החוק. לרוב הם מבצעים עסקאות מבלי להבין שהם נישומים במע"מ לאור החוק הפולני.

הגדרת נישום בחוק מע"מ

בהתאם לאמנות. סעיף 15 לחוק מס ערך מוסף, קבוצת הנישומים במע"מ כוללת גופים משפטיים, יחידות ארגוניות ללא אישיות משפטית ואנשים טבעיים המנהלים פעילות כלכלית עצמאית. ראוי לזכור כי המטרה, התוצאה, האופי או הצורה המשפטית של הפעילות הנערכת אינם רלוונטיים לחוק הפולני. לכן, נישום יכול להיות גם חברת שירותים וגם קרן צדקה. הסיווג צריך להיות תלוי ב-2 גורמים: ניהול עסק וביצוע עצמאי.

מהי פעילות כלכלית?

לסיווג נישום חיוני להתייחס למושג פעילות כלכלית, שפירושו כל פעילות של יצרנים, סוחרים או נותני שירותים, לרבות מחלצי משאבי טבע וחקלאים, וכן פעילות של בעלי מקצועות חופשיים. פעילות כלכלית כוללת, בפרט, פעילויות המורכבות משימוש בטובין או בנכסים בלתי מוחשיים באופן רציף למטרות מסחריות (סעיף 15 (2) לחוק מס ערך מוסף). במקרה זה, תנאי חשוב הוא הכוונה לבצע את הפעולות המצוינות על בסיס קבוע. מי שפעולתו היא אגבית או שביצע אירוע חד פעמי אינו כפוף להוראות האמור לעיל. החוק. דוגמה שאינה מסווגת כנישום היא רכישת מצלמה ולאחר מכן מכירתה לאחר מספר שנים. לעומת זאת, כאשר אדם התכוון לנהל עסקים באופן רציף, אך נתן את השירות פעם אחת בלבד - זה נופל להגדרה של נישום. הפרשנות שניתנה נובעת מהכוונה לנהל עסקים בעלי אופי רציף.

פעילות המתבצעת באופן עצמאי

קריטריון נוסף הוא ביצוע עצמאי של פעילויות, אשר אינו כולל אנשים העובדים על פי חוזה עבודה, שיעורי בית, יחסי עבודה בשיתוף פעולה, יחסי שירות ופעילות אישית (למשל חוזה מנדט). המושג עצמאות פירושו היכולת לנהל עבודה עצמאית ולקחת סיכון כלכלי. כמו כן, יש לציין כי פעילויות לטובת צדדים שלישיים אינן נכללות.

בנוסף, ישנם אנשים משפטיים, יחידות ארגוניות ללא אישיות משפטית ואנשים טבעיים כנישומים במע"מ:

  • אנשים שאינם חייבים במס הנזכרים באמנות. 15, ביצוע אספקה ​​תוך-קהילתית מדי פעם של אמצעי תחבורה חדשים,
  • ביצוע רכישות פנים-קהילתיות של סחורות,
  • חייב בתשלום מכס (החובה חלה גם על פריטים מיובאים הפטורים ממכס או החלת שיעורים מועדפים),
  • רכישת סחורות או שירותים העומדים בתנאים המפורטים בסעיף 17 לחוק מס ערך מוסף.

פטורים נושא וחפץ ממע"מ

חוק מע"מ קובע גם אפשרות לפטור מחובת מס. על בסיס זה, ישנם שני סוגי פטורים: סובייקטיבי ואובייקטיבי.

נישומים שמכירותיהם בשנה הקודמת לא עלו על 150,000 PLN בסך הכל, זכאים לפטור סובייקטיבי. גם גופים שמתחילים בפעילות עסקית (המבצעים פעילויות המפורטות בסעיף 5 לחוק) עשויים ליהנות מנוחות זו. במקרה זה, תחזית המכירות שלהם לא תעלה על סכום של 150,000 PLN, באופן יחסי לתקופת הפעילות שבוצעה. נישומים פטורים אינם חייבים להגיש בקשת רישום. עם זאת, לעתים קרובות הם מחליטים להגיש הצהרת מע"מ, מכיוון שפתרון נתון משתלם להם יותר ונושא זכויות נוספות (למשל אפשרות להוציא חשבוניות).

סעיף 43 לחוק, בנוסח בתוקף מיום 1 בינואר 2014, מספק רשימה של פעילויות הפטורות לחלוטין ממס. ביניהם, יש לציין את הדברים הבאים:

  • אספקת טובין המשמשות אך ורק למטרות פעילות פטורה ממס, אם המסירה לא היה זכאי להפחית את סכום המס המגיע בסכום מס התשומות עקב רכישה, ייבוא ​​או ייצור של טובין אלה,
  • אספקת מוצרים חקלאיים מפעילות עצמית המתבצעת על ידי חקלאי בתעריף קבוע,
  • שירותי דואר אוניברסליים, הניתנים על ידי המפעיל המחויב לספק שירותים אלה, ואספקת סחורות הקשורות בקשר הדוק לשירותים אלה
  • שירותי ביטוח לאומי חובה,
  • שירותי הוראת שפות זרות.

לצורך קביעת מעמדו של הנישום לדין הפולני, אין צורך ברישום במשרד המס הרלוונטי. גם מעמדו של הגוף המנהל פעילות כלכלית אינו רלוונטי, שכן הוא יכול להיות אדם טבעי, גוף משפטי או יחידה משפטית ללא אישיות משפטית. מסיבה זו, יש גופים שאינם מודעים לכך שהם נישומים לאור חוק מע"מ. המפתח לקביעת מעמדו של נישום הוא עמידה בתנאים הקבועים בחוק: ניהול פעילות עסקית, ללא קשר למטרה ולתוצאה, וביצועה באופן עצמאי. עם זאת, ראוי לזכור כי גם אם הישות עומדת בתנאים הנ"ל, ייתכן שהוא יהיה זכאי ליהנות מפטורים סובייקטיביים או אובייקטיביים.