תשלום דמי איחור לאחר בדיקה של המוסד לביטוח לאומי

שֵׁרוּת

בקרה על החברה על ידי המוסד לביטוח לאומי

השליטה בחברה על ידי המוסד לביטוח לאומי היא קביעת נכונות חישוב ותשלום דמי ההפקדות - הן עבור היזם עצמו, והן עבור עובדיו או משתפי פעולה. במידה ובעקבות בקרה כאמור יתברר שיש אי סדרים בפעילות בעניין זה, יחויב היזם להשלים את התיעוד ולהסדיר תשלומים.

כל בדיקה של ZUS מסתיימת בהוצאת דו"ח בשני עותקים, אחד מהם מועבר ליזם. היזם, עם קבלת מסמך כאמור, מחויב להגיש לחברת הביטוח את המסמכים החסרים או התיקונים של אלה שהוגשו בטעות תוך 30 יום.

מה עוד הם יכולים לזהות?

בנוסף לתיעוד שגוי, עלול לקרות שגם ליזם ישלמו תרומות שלא כהלכה. אם יתברר שתשלום היתר הועבר ל-ZUS, המוסד יקצה אותו לתרומות עתידיות או באיחור. הנישום רשאי גם לבקש החזר של תשלום יתר כאמור. אם, לעומת זאת, יתברר שההפקדות שולמו מעט מדי, יהיה צורך לשלם את ההפרש בתוספת ריבית פיגורים. אמנם התקנון אינו מציין באיזה מועד יש להסדיר את הפיגורים, אולם דווקא בגלל הריבית, הפתרון הטוב ביותר הוא להסדיר את התשלום החסר בהקדם האפשרי.

מה לעשות כאשר הפרמיות לתשלום גבוהות מדי?

במידה והסכום המיועד להעברה ל-ZUS עולה על האפשרויות החד-פעמיות של המשלם, ניתן להגיש בקשה לתשלום פיגורים כאמור לתשלומים. לצורך כך יש להגיש בקשה אשר תפרט בנוסף את מספר התשלומים שהציע החייב וגובהם. חלוקת הפיגורים לתשלומים מסתיימת בצורת חוזה. היתרון בפתרון זה הוא שלא נגבית ריבית בגין איחור בתשלום. אולם במידה והנישום יפסיק לשלם את החוב, תחויב שוב ריבית, לא מיום הסכם התשלומים, אלא מעבר למועד התשלום המקורי.

מבחינת תשלומי התשלומים, כדאי לזכור גם חריג אחד - הדבר אינו אפשרי במקרה של דמי תרומות הממומנים על ידי מבוטחים שאינם משלמי דמי תרומות.