מציע – מה צריך לדעת מגיש ההצעה?

שֵׁרוּת

מציע הוא מי שמציע לצד השני לערוך חוזה. להגשת הצעה יש השלכות חמורות: אם היא תתקבל, ייחתם חוזה. ביחסים בין יזמים, העדר מענה מיידי להצעה שהתקבלה עלול להביא לקבלתה בשתיקה ולכריתת החוזה.

מציע - מי זה?

המציע הוא מי שהגיש את ההצעה לצד השני, דהיינו הצהרת רצון לכריתת חוזה, המכילה מרכיבים מהותיים בחוזה זה.

מתי נכרת החוזה בעקבות הגשת הצעה? ככלל, כאשר ההצעה התקבלה והמציע קיבל הצהרת קבלת ההצעה (סעיף 70 § 1 לחוק האזרחי). עם זאת, ישנם חריגים לכלל זה, כי החוזה עשוי להיחתם גם כתוצאה ממה שנקרא קבלת ההצעה בשתיקה או כתוצאה מהתחלת ביצוע החוזה. נכתוב על זה אחר כך.

כאשר המציע לא קיבל תשובה מהיזם

לא רק המציע צריך להקפיד על תוכן ההצעה. יזמים צריכים לשים לב גם להצעות שמתקבלות מאנשים איתם הם נמצאים בקשרים כלכליים קבועים. למה? כי אי היענות להצעה כזו עלולה להביא לקבלתה בשתיקה, ובכך לכריתת חוזה לא רצוי. גם כשאף אחד לא פתח את ההצעה.

אם היזם קיבל מאדם עמו הוא נמצא בקשרים כלכליים קבועים, הצעה לכריתת חוזה במסגרת עסקיו, אי היענות מיידית תיחשב כקבלת ההצעה (סעיף 682 לחוק האזרחי).

כריתת החוזה בשתיקה כתוצאה מהיעדר היענות להצעה תתקיים בהתקיים שלושה תנאים:

  • ההצעה התקבלה על ידי היזם; המציע, כלומר המציע, אינו חייב להיות יזם;

  • ההצעה מתייחסת לחוזה במסגרת עסקיו של מי שקיבל אותה;

  • המציע והאדם לו הגיש את ההצעה נשארים בקשרים כלכליים קבועים.

קשרים כלכליים קבועים - מה זה אומר?

הספקות הרבים ביותר בעת הערכה האם ההסכם נכרת בשתיקה כתוצאה מהיעדר מענה להצעה נגרמות מהדרישה "הישארות בקשרים כלכליים קבועים". על המציע להישאר בקשרים קבועים כאמור עם היזם לו הגיש את ההצעה. רק אז משמע שתיקת היזם היא קבלת ההצעה וכריתת החוזה.

בתי המשפט בפסקי דין נתנו הנחיות כיצד להבין "הישארות ביחסי כלכלה קבועים".


בית המשפט העליון, בפסק דינו מיום 5.12.03 (תיק מס' ד' ק"ק 286/02), קבע כי רק מגעים קבועים, שהובילו לגיבוש דרך רגילה וקבועה של כריתת חוזים, שבה תגובות כל צד לפעילותו של הצד השני תמיד דומות וקלות לניבוי, וכריתת חוזים מתרחשת באופן שגרתי ומעט אוטומטית, עשויה להצדיק את ההנחה שהצדדים נמצאים במערכת יחסים קבועה, שבה ניתן לשקול אי היענות להצעה. קַבָּלָה. לטענת בית המשפט העליון, מספר, גודל, חזרתיות ותדירות של עסקאות שנעשו בין הצדדים וכן היקף המחזור אינם אדישים לקיומם של יחסי קבע. עם זאת, האופי הקבוע של מגעים אלו הוא מכריע, המאפשר לחזות הן את הגשת הצעה והן את גודלה המשוער, ובעיקר את התנהגות הצדדים הקשורים בהגשה וקבלת הצעות וכריתת חוזים.

מנגד, קבע בית המשפט לערעורים בקטוביץ בפסק דינו מיום 18.3.04 (תיק מס' אסמכתא 1238/03) כי ניתן לומר "יציבות היחסים" במצב בו הצדדים כבולים לשיקולים כלכליים מסוימים. חוזים לתקופה ארוכה יותר (כגון שיתוף פעולה, זכיינות וכדומה), המביאים לשיתוף פעולה כלכלי קבוע בין הצדדים. מנגד, הסכמים נלווים מסוג מסוים, הנכרתים בין הצדדים מעת לעת, אינם נופלים בגדר מושג "יחסי קבע" כמשמעות ההסדרה המשפטית הנדונה ואינם מספקים עילה לתחולתו, כאשר אין בהם כדי להביא לשיתוף פעולה כלכלי קבוע.

קבלה מרומזת של ההצעה

יש להבחין בין מצב שבו החוזה נכרת כתוצאה מהתחלת מימושו לבין קבלת ההצעה בשתיקה. מדובר במצבים שבהם על פי המנהגים הרווחים או תוכן ההצעה, אין צורך להגיע למכרז כדי לענות על ההצעה שהוגשה. זאת במיוחד כאשר המציע דורש ביצוע מיידי של החוזה. הנאום ייכנס לתוקף אם הצד השני יתחיל בביצועיו בבוא העת. אחרת, ההצעה מפסיקה להיות מחייבת (סעיף 69 לחוק האזרחי).

דוגמה 1.

היזם X עוסק בהסרת תקלות חשמל. יש מחירון באתר שלו. היזם מקבל מייל עם בקשה לתיקון מהיר של תקלה בבניין. הוא שולח מיד צוות לאתר, ששולח את הכישלון. עם זאת, היזם לא השיב למייל, המציע לא קיבל הצהרת קבלת ההצעה. למרות זאת, העסקה נסגרה.

הצעה אלקטרונית - ממה כדאי להקפיד?

הצעה המוגשת בצורה אלקטרונית מחייבת את המבקש אם הצד השני מאשר מיד את קבלתה. כלל זה אינו חל על כריתת חוזים באמצעות דואר אלקטרוני או אמצעים דומים של תקשורת פרטנית מרחוק (למשל SMS). היא אינה חלה גם ביחסים בין יזמים, אם הצדדים הסכימו כך. זה נובע מאמנות. 66 לחוק האזרחי

בפועל הוראה זו חלה למשל על חנויות מקוונות. ללא הוראות מתאימות בתקנון החנות, האתר של החנות המקוונת עם הסחורה המוצגת יחשב כהצעה לכריתת חוזה. זה חשוב למשל כאשר יש טעות במחיר הסחורה באתר. לפיכך, מומלץ לציין בתקנון החנות כי אתר האינטרנט של החנות אינו מהווה הצעה כמשמעותה בחוק האזרחי, אלא הזמנה להגשת הצעות.

תוכל לקרוא עוד על בעיה זו, כיצד להימנע ממנה וכיצד להתאושש מהמצב כאן.

ההצעה התקבלה עם שינויים

מה אם המציע הגיש הצעה, אך קיבל בתגובה מידע שהיא התקבלה, אך בשינויים?

ככלל, קבלת הצעה בכפוף לשינוי או השלמה לתוכנה תיחשב כהצעה חדשה (סעיף 68 לחוק האזרחי). כלומר, מי שמשיב להצעה שהוא מקבל אותה בשינויים - מגיש את ההצעה בעצמו. אתה יכול לקבל או לדחות הצעה כזו. אתה יכול גם להגיש הצעה אחרת בתגובה.

שונה המצב כאשר המציע והאדם לו הגיש את ההצעה הם יזמים (סעיף 681 לחוק האזרחי). לאחר מכן, ההיענות להצעה, בכפוף לשינויים או תוספות שאינם משנים מהותית את תוכן ההצעה, נחשבת כהיענותה. במקרה זה, הצדדים מחויבים בהסכם בתוכן המפורט בהצעה, בהתחשב בהסתייגויות הכלולות בתגובה לה.

כיצד יכול מציע להימנע מלהיות כבול לחוזה עם שינויים כאלה? יש לו שתי יציאות:

  • יכול היה לציין בתוכן הצעתו כי ניתן לקבלה רק ללא הסתייגויות,

  • רשאית להתנגד מיד להכללת הסתייגויות בחוזה.

כמו כן, יתכן כי הצד השני, בתגובה להצעה, התנה את קבלתה בהסכמת המציע לכלול התנגדויות להתקשרות. אם לא קיבלה הסכמה כזו מיד, החוזה לא ייחתם.

תקופת ההתחייבות להצעה

עד מתי המציע כבול להצעתו? כמה זמן צריך לקחת בחשבון שאולי תגיע תשובה להצעה ויש לבצע את ההתקשרות?

עדיף להזין בהצעה את התאריך בו המציע מחויב להצעה. מה אם זה לא נעשה? ישנם שני כללים:

  • לא ציין המציע בהצעה את המועד שבו צפויה התשובה - אזי ההצעה שהוגשה בנוכחות הצד השני או באמצעות תקשורת ישירה מרחוק תפסיק להיות מחייבת אם לא תתקבל לאלתר;

  • הצעה שהוגשה בכל דרך אחרת מפסיקה להיות מחייבת עם תום המועד שבו יוכל מגיש ההצעה, במהלך הפעילות הרגילה, לקבל תשובה שנשלחה ללא דיחוי.