סירוב לרשום חברה בפנקס בית הדין הארצי - מה צריך לעשות?

שֵׁרוּת

חוק החברות המסחריות מחייב רישום חובה של חברה על מנת שתפעל כדין בעסקאות משפטיות וכלכליות. בתי המשפט לרישום מקפידים מאוד בכל הנוגע לבדיקת בקשות ותיעוד שהוגשו על ידי מייסדי חברות - אם הם לא שלמים, החברה עשויה להידחות. במקרה זה, זכותו של בעל הדין להגיש תלונה.

הקמת חברה

הרצון להקים חברת משפט מסחרי מצריך לא רק רעיון לעסק שלך, אלא בעיקר כריתת חוזה או חוק נכון, שתוכנו יעמוד בתקנות החלות. במקרה של חברות הון (חברה בערבון מוגבל וחברה משותפת), יש צורך בנוסף לגייס הון מניות בסכום מתאים. עצם כריתת הסכם או חוק חברה אינו מספיק כדי שהיא תפעל בשוק, אם כי במקרה של חברה בע"מ. וחברת מניות במשך 6 החודשים הראשונים שהם עשויים לפעול במה שנקרא טופס בארגון ללא צורך ברישוםם בפנקס בית הדין הארצי.

רישום נכון של החברה בפנקס בתי המשפט הארצי הוא תנאי הכרחי לגוף זה כדי לרכוש זכויות בפועל ולחוות בהתחייבויות. במוקדם או במאוחר, הרישום חייב להתבצע, אחרת החברה שהוקמה תהיה פשוט בלתי חוקית.

סירוב לרשום חברה

בתי משפט לרישום (בתי משפט מסחריים, מחלקות KRS) מתייחסים בקפדנות לסוגיית בחינת בקשות לרישום חברות חדשות. בפועל, המשמעות היא שהם בודקים בקפידה רבה את נכונותם של חוזים וחוקים שנחתמו, וכן הגישו טפסי רישום ושולם אגרות משפט. אם יבחינו בטעות כלשהי, יתקשרו למבקש לתקן אותה תוך 7 ימים ממועד מסירת המכתב הרלוונטי. במידה והטעות לא תוקנה, יסרב בית המשפט לרשום את החברה בפנקס בתי המשפט הארצי.

השגיאות הנפוצות ביותר המופיעות במהלך הליך הרישום כוללות:

  • שימוש בשם החברה (שם) של חברה שכבר קיימת בשוק או המזכירה באופן מבלבל את שם החברה של חברה אחרת;

  • הגשת בקשת רישום לסניף הלא נכון של מרשם בתי המשפט הארצי (בית המשפט המוסמך יהיה בית המשפט המחוזי שבקרבתו נמצא המשרד הרשום של החברה - למשל אם מקום מושבה של החברה בפוזנן, בית המשפט המוסמך תהיה המחלקה המסחרית של בית המשפט המחוזי של מרשם בית המשפט הלאומי בפוזנן;

  • ציון ייצוג לקוי של החברה בחוזה או בחוק;

  • נושא אסור לפעילות החברה - אינו עולה בקנה אחד עם סיווג הפעילויות הפולני;

  • בקשת הרישום הוגשה לאחר המועד האחרון - על המבקש לרשום את החברה באופן מוחלט תוך 6 חודשים ממועד התקנון או התקנון של החברה;

  • הכללת אנשים הרשומים במרשם הפלילי הלאומי בדירקטוריון החברה.

לפעמים קורה שהסירוב לרשום חברה אינו מוצדק. גם משאל בתי המשפט טועים ולעיתים מסרבים בטעות להכיר במסמכי הרישום של החברה כשזה לא אמור להיות המצב. אם סבור המבקש כי הסירוב לרשום את חברתו אינו מוצדק, עומדת לו הזכות להגיש תלונה על החלטת בית המשפט הרלוונטית, על אף שיש לו פרק זמן מוגבל ועליו לעשות זאת בצורה ראויה.

סירוב לרשום חברה - ערעור

סירוב לרשום חברה בפנקס בתי המשפט הארצי מביא לצערנו לאובדן אגרת בית המשפט ששולמה בתיק נתון.כמובן שאם המבקש לא שילם את האגרה המתאימה וזו הייתה הסיבה היחידה לסירוב לרשום חברה חדשה, לא נצטרך כלל להתמודד עם מצב כזה.

הערעור על סירוב רישום חברה בפנקס בית הדין הארצי נעשה בצורת ערעור. המבקש רשאי לערער על הסירוב כולו או חלקו - אולם בפועל, רובם המכריע של האנשים מחליטים לערער על כל פסק הדין של בית המשפט לטאבו. עם זאת, עלינו לזכור כי ניתן להגיש ערעור רק אם ההחלטה נשוא הערעור ניתנה על ידי בית משפט, לא משאל בית משפט.

ברוב המוחלט של המקרים, הסירוב לרישום חברה בפנקס בתי המשפט הארצי נעשה על ידי משאל בתי המשפט, ומשמעות הדבר היא שעל המבקש לערער תחילה על פעולות השיפוט בטרם יחשוב על האפשרות להגיש ערעור בעניינו. אם לא תוגש ערעור על החלטתו של השופט לפני כן, הגשת הערעור תהיה שגויה ולפיכך לא אפקטיבית.

התחל תקופת ניסיון חינם של 30 יום ללא כל תנאים!

קובלנה על החלטת בית המשפט

במידה והסירוב לרשום את החברה בפנקס בית הדין הארצי נבע מפעולותיו של משאל, על המבקש להגיש תחילה תלונה על פסק הדין. בהתאם לאמנות. 39822 לתקנון סדר הדין האזרחי, התלונה תוגש לבית המשפט שבו נתן בית המשפט את פסק הדין נשוא הערעור, תוך שבוע מיום מסירתו, ואם נתבקשה נימוק לפסק דין זה - מהיום. מסירתו עם נימוקים. בהליכי רישום לרישום בפנקס בית הדין הארצי, במקרה של הגשת תלונה על החלטת משיב בית המשפט המורה על הרישום, היא תעמוד בתוקף עד לבחינת התלונה על ידי בית המשפט המחוזי הבוחן את התיק כחוק. משפט של ערכאה ראשונה.

אם התלונה מוצדקת בעליל, רשאי משיב בית המשפט שנתן את פסק הדין בערעור, תוך שבוע מיום הגשת התלונה, להחליט כי התלונה מוצדקת ובמידת הצורך לתת פסק דין חדש. ניתן להגיש תלונות על פסק הדין מחדש על פי עקרונות כלליים, אך במקרה של תלונה נגדו, איננו מיישמים תקנה זו.

לאחר שפסיקת בית המשפט מאבדת את כוחה המחייב, מכיר בית המשפט בתיק כערכאה ראשונה. אם לא ניתן לערער על החלטה לערכאה גבוהה יותר בשל היעדר ערכאה כזו, הערעור נידון על ידי אותו ערכאה בהרכב שונה. אם החליט המזכירות המשפטית של בית המשפט כי התלונה דינה לדחייה, הוא מגיש את התיק לבית המשפט. אם יימצא שאין עילה לדחיית התלונה, רשאי בית המשפט להכיר בתיק לאלתר, אם מצבו מאפשר זאת.

החוק אינו קובע דרישות פורמליות ספציפיות בהן אמורה התלונה לעמוד, ומכאן שמניחים כי די בעמידה בדרישות הכתב. בפועל, משמעות הדבר היא כי תלונה נגד משאל צריכה להכיל:

  • ציון מספר האסמכתא של תיקי התיק;

  • התאריך והמקום בו הוגשה התלונה;

  • פירוט נתוני המבקש;

  • ייעודו של בית המשפט אליו מופנית התלונה;

  • פירוט פסק הדין נשוא הערעור (מועד הוצאתו ופרטי המשיב שנתן את פסק הדין);

  • ציון האם אנו מערערים על ההחלטה שניתנה במלואה או בחלקה (במקרה האחרון, נא לציין בדיוק על איזה חלק של ההחלטה הוגש ערעור);

  • מתן נימוק להדגים מדוע איננו מסכימים לעמדת משאל בית המשפט ומדוע, לדעתנו, יש לרשום את החברה בפנקס בתי המשפט הארציים;

  • חתימת המתלונן;

  • רשימת נספחים, כולל הוכחה לתשלום מס בולים.

תלונה על החלטה של ​​משיב בית משפט שסירב לרשום חברה בפנקס בתי המשפט הארציים חייבת בתשלום אגרה קבועה בסך 100 זלוטי. ניתן לשלם ישירות לחשבון הבנק של בית המשפט שאליו יוגש המכתב, או על ידי רכישה ולאחר מכן הדבקת חותמות בית משפט עם ערכים מתאימים על התלונה. יש לצרף את הוכחת התשלום לתלונה שהוגשה. כמובן שבעל דין רשאי להגיש בקשה לפטור מהוצאות משפט בתיק - אך לצורך כך, יחד עם התלונה, עליו להגיש בקשה מתאימה והצהרת נכסים והכנסות הנערכת בטופס מיוחד.

בבחינת התיק, נותן בית המשפט החלטה שבה ההחלטה הערעורה והרישום שנעשה על בסיסה מתקנים או נשארים בתוקף או מתבטלים כולם או חלקם, ולעניין זה הבקשה נדחית או נדחית, או שההליך הופסק. ניתן אפוא לקבל את התלונה על החלטת מזכירות בית המשפט - אז לא יהיה צורך בערעור. במקרים כאלה הרישום המבוקש נעשה לרוב בפנקס בתי הדין הארציים ואין צורך לבצע פעולות נוספות. עם זאת, אם התלונה לא צלחה, יש למתלונן הזכות לערער.

סירוב לרשום חברה - סיכום

תלונה על סירוב רישום חברה בפנקס בית הדין הארצי היא הצעד הראשון לערער על פסק הדין המהווה מכשול להכשרת החברה החדשה. במידה ובמקרה נתון ניתן הסירוב בצורת החלטה של ​​מזכירות בית המשפט, עומדת בפני המבקש אפשרות להגיש תלונה לבית המשפט בו מכהן הפקיד. אם ההחלטה תאושר, עומדת למבקש אפשרות לערער על צו בית המשפט.