אילו זכויות יש לחברה בערבון מוגבל בארגון?

שֵׁרוּת

אחת הצורות הבטוחות ביותר לניהול עסק היא חברה בערבון מוגבל. חברה פרטית מוגבלת. בעלת אישיות משפטית, ולכן היא ישות משפטית נפרדת מהשותפים. מסיבה זו, אין הם אחראים להתחייבויותיה כלפי הנושים – החברה עצמה אחראית להם בנכסיה. על מנת שחברה בע"מ תרכוש אישיות משפטית, לא מספיק לערוך הסכם שותפות, יש צורך לרשום אותו גם בפנקס היזמים של מרשם בית הדין הארצי (KRS). עד אז מתפקדת החברה כחברה בע"מ. בארגון. מהי חברה כזו ומהן סמכויותיה מוסבר להלן.

מהי חברה בערבון מוגבל? בארגון?

חברה פרטית מוגבלת. יש מה שנקרא אדם משפטי פגום. היא קמה עם כריתת התקנון ומתקיימת עד לרישום החברה בפנקס בתי הדין הארצי, וכתוצאה מכך היא הופכת באופן ספונטני לחברה בע"מ, תוך שמירה על הזכויות והחובות הקיימות. אין לה אישיות משפטית, אך יש לה כשירות משפטית וכשירות משפטית מלאה. זה נובע מאמנות. סעיף 11 לקוד החברות המסחריות (CCC), הקובע כי חברות הון בארגון רשאיות לרכוש זכויות, לרבות בעלות על מקרקעין וזכויות קניין אחרות, לשאת בהתחייבויות, לתבוע ולהיתבע בעצמן. זה מאפשר להתחיל לנהל עסק לפני רישום בפנקס היזמים של מרשם בית הדין הארצי. כאמור לעיל, החברה בערבון מוגבל בארגון עלולים לרכוש זכויות ולחטוף התחייבויות. המשמעות היא שלפני רישומו בפנקס בית הדין הארצי הוא יכול לקנות מקרקעין, רכוש קבוע, לקחת הלוואה, להתקשר בחוזים עם קבלנים ועובדים ולהוציא חשבוניות מע"מ.

חברה פרטית מוגבלת.בהתארגנות היא מעצם הגדרתה זמנית, לפיכך אם לא הוגשה בקשה לרישום בפנקס בית הדין הארצי בתוך שישה חודשים ממועד כריתת התקנון, בהתאם לסעיף. 169 לחוק החברות המסחריות, התקנון יבוטל

דוגמה 1.

ביום 20.3.2016 נחתם הסכם חברה בע"מ. לאחר מכן, ביום 10.9.2016, הוגשה בקשה לרישום. עד ליום 20.9.16 לא נשקלה, ועל כן לא ניתנה החלטה לרשום את החברה בפנקס היזמים של מרשם בית הדין הארצי. האם החברה פורקה? לא, כי חשוב לרגע הגשת הבקשה ולא הרישום בפנקס. למועד הגשת הבקשה לא חלפו שישה חודשים מיום כריתת התקנון ועל כן היא לא בוטלה.

מספר NIP ו- REGON של החברה בערבון מוגבל בארגון

חברה פרטית מוגבלת. בארגון רשאי להגיש בקשה למספר REGON ו-NIP. הם לא ישתנו לאחר רישום החברה.

שם החברה

בהתאם לאמנות. 11 § 3 לקוד החברות המסחריות: שמה של חברת הון תחת ארגון צריך להכיל כינוי נוסף "תחת ארגון" ".

דוגמה 2.

בהסכם השותפות ציינו השותפים את שם החברה כ-XYZ. עד שהחברה תירשם בפנקס היזמים של מרשם בית הדין הארצי, עליהם להשתמש במונח XYZ sp.z o.o. בארגון. 

האם חברה בע"מ בארגון יכולה לנהל עסק?

ככלל, יזם רשאי לפתוח עסק לאחר רישום בפנקס היזמים. המחוקק קבע חריג לחברה בערבון מוגבל. בארגון. בהתאם לאמנות. לפי סעיף 14 לחוק חופש הפעילות הכלכלית, רשאית חברת הון בהתארגנות לבצע פעילות כלכלית בטרם נרשמה בפנקס היזמים.

האם חברה בע"מ בארגון יכולה למנות מיופה כוח?

סוגיה זו נדונה על ידי בית המשפט העליון לעניינים מינהליים בפסק דינו מיום 17.5.13 (ב' פשק 1704/11), תוך ציון כי אם חברה בע"מ. בארגון, יש לו את היכולת לפעול באותו אופן כמו חברה שנרשמה בפנקס (סעיף 11 סעיפים 1 ו-2 לקוד החברות המסחריות וסעיף 14 סעיף 4 לחוק חופש הפעילות הכלכלית), והפרוקורציה תקף בעת הקמתו (הענקתו), ולכן טרם הכניסה לפנקס, יש להניח כי החברה בע"מ. בארגון יש רישיון פעיל למתן ייפוי כוח.

התחל תקופת ניסיון חינם של 30 יום ללא כל תנאים!

השלכות רישום בפנקס היזמים של מרשם בית הדין הארצי

בהתאם לאמנות. 12 לחוק החברות המסחריות, חברה בע"מ בארגון הופכת לחברה בע"מ ורוכשת אישיות משפטית עם הרישום בפנקס. חברה בערבון מוגבל, הרשומה באותה עת הופך להיות נושא הזכויות והחובות של החברה בארגון. המשמעות היא שאין צורך בפעולות נוספות שיועברו לחברה בערבון מוגבל. דיני חברות בארגון. השפעה זו מתרחשת על פי חוק.

עקרונות ייצוג של חברה בע"מ בארגון

בחברה בע"מ בארגון, נושא הייצוג שונה ביחס לחברה רשומה בערבון מוגבל בהתאם לאמנות. 161 § 2 של קוד החברות המסחריות, חברה בערבון מוגבל בארגון מיוצג על ידי ההנהלה או על ידי עורך דין שמונה בהחלטה פה אחד של בעלי המניות (אם שטר החברה אינו מפרט את הרכב ההנהלה). במקרה של חברה בערבון מוגבל בארגון, לשותף היחיד, בהיותו החבר היחיד בדירקטוריון, אין זכות לייצג את החברה. הוא רשאי לחתום על הבקשה לרישום החברה בפנקס בתי המשפט הארצי בלבד, מלבד זאת, כל שאר הפעולות מטעם החברה בארגון רשאיות להתבצע רק על ידי נציג שימונה על ידי בעל מניות. יודגש כי גם בעל המניות הבלעדי של מפעל יחיד אינו יכול לייצג אותה כמיופה כוח.

דוגמה 3.

מר יאן הוא השותף היחיד וחבר במועצת המנהלים של XYZ sp.z o.o. בארגון. באקט המייסד של החברה היא מינתה בא כוח מסחרי בדמותו של מר מרק. מי מהם יכול לחתום על בקשה לרישום חברה ממרשם בית הדין הארצי? על בקשה זו ניתן לחתום הן על ידי השותף - מר יאן, והן על ידי מיופה הכוח - מר מרק.

אחריות לחובות החברה בע"מ בארגון

בהתאם לאמנות. 13 § 1 לקוד החברות המסחריות, החברה והאנשים שפעלו מטעמה אחראים ביחד ולחוד להתחייבויות של חברת הון תחת ארגון. מדובר באנשים הזכאים לייצוג, כלומר בהתאם לאמנות. 161 § 2 לקוד החברות המסחריות - מועצת המנהלים או מיופה כוח שמונה בהחלטה פה אחד של בעלי המניות.

סעיף 2 להוראה המצוטטת קובע כי שותף או בעל מניות של חברת הון בארגון אחראי ביחד ולחוד עם הישויות הנזכרות בסעיף 1 להתחייבויותיו עד לשווי התרומה שלא שולמה לכיסוי המניות או המניות שנלקחו . אחריותו של שותף להתחייבויות השותפות עד לשווי התרומה שלא שולמה, כקבוע באמנות. 13 § 2 לקוד החברות המסחריות הוא חריג לכלל הכללי לפיו השותפים של sp.z o.o. אינם אחראים להתחייבויות החברה. תרומה לכיסוי המניות שנלקחו תפטור את בעל המניות מאחריות. אולם אם השותף היה גם מי שפעל מטעם החברה בע"מ בארגון, עשוי להיות אחראי לחובותיה של החברה בארגון בהתאם לאמנות. 13 § 1 לקוד החברות המסחריות. אז אחריותו תהיה בלתי מוגבלת. ההוראות הנ"ל נועדו להגן על צדדים שלישיים מפני נזק שעלול להיגרם להם על ידי מייסדי החברה הלא ישרים, במיוחד אם נמנעו מלרשום את החברה לאחר התקשרות בהתחייבויות.

דוגמה 4.

מר יאן הוא שותף של XYZ sp.z o.o. בארגון בו הוא מחזיק 50/100 מניות בשווי כולל של 50,000 PLN. הוא סיכם בשם החברה הסכם לרכישת קרקע בסכום של 200,000 זלוטי. מי אחראי להתחייבות שנסגרה? מר יאן והחברה שנכנסו לפנקס נושאים באחריות ביחד ולחוד. אחריותו של מר יאן היא בלתי מוגבלת.

יודגש כי החברה, לאחר שנרשמה בפנקס היזמים של מרשם בתי הדין הארצי, אחראית להתחייבויות הנובעות מאנשים הפועלים מטעם החברה בהתארגנות.

דוגמה 5.

מר יאן ומר מרק, הפועלים מטעם XYZ sp.z o.o. בארגון, כחברי הנהלה, נטלו הלוואה לרכישת רכוש קבוע - מכונות חיתוך בלייזר. זה נרכש. לאחר מכן נרשמה החברה. המכונה הפכה לרכושה של XYZ sp.z o.o מכוח חוק, והחברה התחייבה לשלם את המחיר המוסכם ולהחזיר את ההלוואה.

תיקון תקנון של חברה בע"מ בארגון

קיימת מחלוקת בדוקטרינה המשפטית לגבי אופן שינוי התקנון של חברה בע"מ. בארגון. נבחן האם תיקון כזה מחייב את הסכמת כל הצדדים להסכם, או שמא די בהחלטת בעלי המניות שהתקבלה ברוב של 2/3 מהקולות. סוגיה זו נדונה גם בבית המשפט העליון, אשר בהחלטתו מיום 25.2.09 (בש"ק 489/08) ציין כי תיקון התקנון של חברה בע"מ בארגון מהווה חריג לכלל לפיו שינוי התקנון מחייב החלטה של ​​בעלי המניות שתתקבל ברוב של 2/3 קולות. במקרה של חברה בע"מ בארגון, האפקטיביות של תיקון להסכם מחייבת תמימות דעים של כל השותפים, והשינוי אינו תוצאה של החלטה שקיבלה השותפים, אלא תיקון להסכם עצמו.